בהמשך השבוע אעלה פוסט נוסף על גורמי המאקרו והמיקרו שיכולים להסביר שינוי תרבותי/דתי/אתני בשכונה. אבל בינתיים, אחרי הפוסט הקודם קיבלתי שלל תגובות מעניינות מחלקכם שעסקו בהנחה שכולנו אוהבים לחיות בקרב הדומים לנו ותגובות אחרות נוספות. חשבתי לחלוק חלק מהדברים המעניינים האלו עם כולם..
ינון גבע המליץ לי על
הסדרה החדשה מבית היוצר של "הסמויה" שנקראת "Show me a hero". הסדרה
מתארת סיפור אמיתי שקרה בעיר יונקרס (Yonkers) בניו יורק, עיר ששכונותיה בשנות השמונים
היו מחולקות דה-פקטו בין שחורים (ומהגרים אחרים) ללבנים. בסוף שנות השמונים פסק
שופט בבית המשפט המחוזי שהעירייה מחוייבת לבנות פרויקטים של דיור ציבורי בחלק הלבן
של העיר לאוכלוסייה השחורה. תושביה הלבנים של יונקרס התנגדו לפסיקה וראשי העיר
שהתחלפו במהלך שנים אלו עשו הכל על מנת להפוך את פסיקת בית המשפט עד שמועצת העיר
הואשמה בזילות בית המשפט ונאלצה לאשר את הפרויקטים. הסדרה מתארת את המתיחויות בין
קבוצות האוכלוסייה השונות והפחד של הלבנים מהשינוי באיכות החיים שלהם עם הגירת
השחורים לשכונותיהם. נקודת מבט מעניינת במיוחד היא של השחורים שמחד מעוניינים לשפר
את מצבם באמצעות מעבר לשכונות "טובות" ומאידך חוששים מאי קבלתם בשכונות
החדשות, מנאיצת המבטים ומההרגשה הבלתי רצויה שנותנים להם התושבים הקיימים. גם פה,
כמו במקומות אחרים, הטיעונים הרציונאליים מתייחסים לירידה בערך הנכסים אך הסאבטקסט
(ולעיתים תכופות גם הטקסט) מדבר על הנטיות הגזעניות.
גלעד בר לבב הכיר לי את
הבלוג Parable of the
Polygons שהוא פוסט משחקי שניתן לעצב בו אוכלוסיית אזור בעלת שתי קבוצות
אוכלוסייה בהינתן הנחות מוצא שונות (נטייה גדולה/קטנה להיבדלות, נטייה גדולה/קטנה להטרוגניות).
הרעיון המרכזי הוא כיצד בחירות בלתי מזיקות לכאורה (ואולי טבעיות) יכולות להביא
לכדי עולם בלתי מוסרי בעליל. כדאי לכם לנסות..
אילו הצדקות אתם מוצאים להפרדה בין קבוצות אוכלוסייה? אשמח לשמוע דעות ספציפית על ירושלים.
בנוגע לנושא של עליית מחירי הנדל"ן בשכונות יעד של האוכלוסייה החרדית, סמוך לפרסום הפוסט הקודם התפרסמה כתבה של אריק מירובסקי (13.9.15) בעיתון נדל"ן TheMarker שעסקה באפשרות שהקהילות החרדיות, באמצעות המנגנונים הייחודיים שלהן,
מצליחות (או לא מצליחות) לשלוט במחירי הדירות (מה שיכול היה להסביר כיצד תתרחש
נקודת מפנה בקרית יובל). לא הצלחתי למצוא את הכתבה ברשת ולכן אספר בקצרה את התובנה
העיקרית. שם הכתבה היה "הרבי אמר: אסור לעלות את מחירי הדירות". גם מירובסקי נגע בנקודה של ההיצע המצומצם של אזורי המגורים לחרדים אולם מטרתה העיקרית של הכתבה הייתה להציג את המנגנונים של החרדים שנועדו לשלוט במחירי הדירות ולנסות לנצל את היכולות
הארגוניות של החרדים בכדי להתחרות בקבוצות אוכלוסייה אחרות. המסקנה הייתה שלאור המצוקה הגדולה עם
עליית מחירי הדיור שפוקדת גם את החברה החרדית הניסיונות האלו נכשלו כמעט כליל ואם
הם מצליחים זה קורה רק בפריפריה הרחוקה שבה הביקוש מלכתחילה נמוך יותר.
אם אתם חרדים שקנו דירה בשכונות שאינן חרדיות (עדיף בקרית יובל) או שאתם מכירים אנשים כאלו, אשמח אם תוכלו ליצור איתי קשר (אפשר דרך האתר, במייל או בתגובות).
זהו לעת עתה. חתימה
טובה וצום מועיל לצמים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה