יום שני, 15 בפברואר 2016

"קהילה חיה נושאת את עצמה" - מסה קריטית ליצירת קהילה

חרדים לא יגורו לבד.

Image result for ‫סף כניסה‬‎
התוצאה המתקבלת כשרושמים 'סף כניסה' בגוגל - תמונות
ברי היום לכל, חרדים ולא-חרדים כאחד, שקרית יובל היא יעד אטרקטיבי להגירה עבור האוכלוסייה החרדית. אינני יודע אם הגירה כזו תמשיך או לאו מכיוון שהיא אטרקטיבית גם עבור האוכלוסייה שאינה חרדית. ובמקרה כזה, ישנה תחרות גדולה על הדירות בשכונה. אחת השאלות המעניינות שעולות מהמצב בו אנו נמצאים היא כיצד הגענו לשם? כיצד נוצרה מסה קריטית בשכונה שתהווה אטרקציה למגורים עבור חרדים? שכן, כפי שקבעתי בהתחלה, ואני סבור שזו קביעה מציאותית ביותר, חרדים לא יגורו לבד. 





החלטתי, לברר כיצד מתחיל הפלא הזה. אני מכיר את התיאוריות השונות והמשונות שמדובר במהלך מאורגן של האוכלוסייה החרדית. שבו משלמים כסף/מלגות/קצבאות/דירות לחרדים שיסכימו לגור בשכונה שאינה חרדית לביסוס קהילה. אני גם לא מנסה לאתגר את התיאוריות הללו. אני כנראה מהמעטים שסבורים שההתפרסות החרדית היא תוצאה של 'חוסר' – העדר היצע למגורים בשכונות החרדיות הוותיקות, ושהניסיון לתאר את זה כהשתלטות מוציא את החרדים כגנבי אדמות ולא כך הדבר. מכאן, מעניין אותי יותר להתעסק באנשים שהסכימו לעבור לשכונה טרם היווסדות הקהילה ומה הובטח להם כדי שיסכימו. 

דברי מבוססים על שיחות עם תושבים חרדים בקרית יובל ועם אנשים שמכירים מהיבט אישי את ההתפרסות החרדית לשכונה. 

החלוצים החרדים בשכונות שאינן חרדיות הם יזמים, מתווכים, מבטיחי הבטחות אבל יותר מכל, הם חברמנים. הם מדברים הרבה. הם יודעים לארגן. הם מקורבים לחברי הכנסת, חברי המועצה וחברי המינהל הקהילתי. לפני כחמש שנים, זוג צעיר שזה עתה נישא רכשו דירה בקרית יובל בעזרת הוריהם. המתווך שעזר להם לקנות את הדירה גר באותו אזור. הוא תיווך לעשרות זוגות כמוהם בדיוק. אלא שהחברמן הזה לא לקח שקל מהזוג הצעיר. לא מן הנמנע שיאמרו כולם שהבחור מונע מאידאולוגיה של השתלטות על קרית יובל ויכול להיות שכך הדבר אלא שהיה לו אינטרס נוסף. החברמן, החלוץ, היגר לשכונה כשלא היו בה חרדים כלל. הוא קנה דירה צנועה במחיר נוח והחל בפעילותו להביא חרדים נוספים. לאחר שהשכונה הפכה ליעד עבור חרדים, מחיר הדירה שלו עלה בצורה חדה, הוא מכר ושידרג אותה לדירה גדולה ונוחה יותר. כלומר, התוצאה של התיווך שלו הייתה העלאת ערך הדירה שלו. הפרקטיקה היא האידאולוגיה הטובה ביותר. 
הבטוחס - הבטחות צריך לקיים
[או לגרום לאנשים לחשוב שתקיים אותן]

כיצד היזם הצעיר הצליח לגרום לנהירה של חרדים אחריו?


אחת הטענות המרכזיות, שמהוות את ליבת הקונפליקט בקרית יובל, היא שהמוסדות החברתיים בשכונה מאפשרים את התבססותה של הקהילה החרדית. היזם חייב להבטיח שהוא ידאג להיווסדותם של מוסדות מתאימים. הוא מבטיח אבל לפעמים הוא קצת מרמה, כלומר, מה שנקרא 'הבטוחס'. היזמות שלו היא יזמות פרטית. הוא לא נשען על המוסדות הרשמיים. רבות דובר על חשיבות מוסדות החינוך אבל למעשה, ישנם מוסדות שבלתם לא תתקיים קהילה חרדית. 
גם בית כנסת אינו הראשון בחשיבותו ליצירת מסה קריטית של קהילה. יודעי חן יעידו שהמוסד החשוב ביותר הוא המקווה. להבדיל ממוסדות חינוך ובתי כנסת, מקווה דורש תנאים מסובכים יותר לתפעול כמו שניתן לדמיין. את בית הכנסת ניתן להקים גם בחדר נוסף בדירה או במקלט כמו גם מוסדות חינוך מגיל הגן ועד בגרות. המקווה חשוב גם בקיום יחסים בין גבר ואשתו ולכן אין חרדי שפוי שיסכים להגר ללא הבטחה שיקום במקום מקווה. 

אולם, מבחינת החרדים, להבדיל מבתי הכנסת, המקוואות העומדים לשימוש הציבור הדתי והמסורתי כשרים לחלוטין גם עבור חרדים. יתרה מזו, המקוואות הדתיים והמסורתיים נחשבים ליוקרתיים יותר, שכן, החרדים ילכו ממילא למקווה גם עם מצבו הפיזי ירוד, כלומר, ככל שהמקום פחות חרדי כך סביר שהוא יהיה מפואר יותר. 
מקווה משופץ בקרית יובל
בתי הכנסת, לעומת זאת, הם סקטוריאליים הרבה יותר. לא קיימים כמעט בתי כנסת שבהם מתפללים חרדים לצד דתיים-לא חרדים. אולם, גם פה העבודה של היזם היא אינה קשה מאד. בית כנסת ניתן להקים גם בחדר נוסף בדירה, בכניסה לבניין או במקלט. כמעט ואין שום מאפיינים של בית הכנסת שהם הכרחיים לתפילה ומלבד שיהיו מספיק מתפללים. מעניינת במיוחד השאלה האם ישנם מקרים שבהם בית כנסת משנה את אופיו והופך מדתי לחרדי. ואם קיים כזה כיצד זה קורה וכיצד נראה תהליך המעבר. [אשמח לשמוע על מי שמכיר תהליך כזה, ואם בקרית יובל, מה טוב]. 

מוסדות החינוך, כידוע, הם סוגיה חשובה בסיפור הזה דווקא משום שישנה הסכמה רחבה בקרב כל המגזרים שאלו מקומות חשובים ראשונים במעלה. לא ניתן לבטל את הצורך הבסיסי בהם. כמו חילונים, גם חרדים אוהבים לשלוח את הילדים שלהם למוסד חינוך שיהיה בקרבה גאוגרפית סבירה למקום המגורים. להבדיל מהמוסדות האחרים, ניתן להציג דרישה בלתי מתפשרת כלפי העירייה וכלפי המדינה במענה לצורך הזה. כל המוסדות הללו הם קדושים עבור הציבור החרדי אבל מוסדות החינוך קדושים עבור כולם. 

אחרי שהתושבים הראשונים מגיעים וקמים המוסדות הבסיסיים האלו, ניתן לדבר על מוסדות משלימים - עסקים, גמ"חים וכדו'. נטען בפני, שקהילה של 500-1000 משפחות היא "חיה, נושאת את עצמה". כלומר, לא צריכה להסתמך על מוסדות של שכונות סמוכות. הסיבה העיקרית היא שמספר כזה של תושבים מאפשר הקמה של בית ספר (נפרד לבנים ולבנות). אלא, לעיתים, כמו בקרית יובל, להבנתי, למרות שהקהילה מונה כבר יותר מ-1,000 משפחות (כנראה) עדיין אין מוסדות מתאימים ולכן יש צורך להמשיך ולהישען על המוסדות בבית וגן. 

מכאן, אני מתקשה להבין כיצד חילונים שמנסים לבלום את ההתפרסות החרדית לקרית יובל טוענים שיש לבנות ולחזק מוסדות בבית וגן הסמוכה. שכן, כל עוד בית וגן יכולה לתמוך באוכלוסייה בקרית יובל, אוכלוסייה זו תגדל עד אשר לא יהיה ניתן לעמוד פוליטית ומוסרית בפני דרישות התושבים החדשים.

5 תגובות:

  1. תפרסם פה https://www.facebook.com/groups/403400439825984/

    השבמחק
    תשובות
    1. מעולה. תודה.
      מחכה שתאשר אותי ואשתף את זה גם שם.

      מחק
  2. אני גר בקרית יובל. הגעתי לפה דרך הפוסט ששמת בקבוצה של קרית יובל.
    שני דברים:
    האוכלוסייה החרדית בשכונה היא לא הומוגנית. יש אוכלוסיות וותיקות יותר יחד עם עולים חדשים מצרפת במתחם אלסוונגר ברזיל, לעומת חרדים "קלאסים" יותר בשטרן וזנגוויל. חוץ מזה, יש דווקא באיזורים פחות חרדים אוכלוסיות של 'חרדים ישראלים'
    אם אתה מחפש בית כנסת ששינה את צוויונו בוא ל'יד-אבי' בבורכוב. שם צמח בשנים האחרונות בית כנסת חרדי לצד בית כנסת רגיל.
    בכלל, נושא מעניין. מסכים איתך על הגורם הכלכלי. למרות ש"התחרדות" משמעה גם ירידה באיכות הפיזית של מתחמים וברמה הסוציואקונומית של התושבים...

    השבמחק
  3. הי מיכאל,
    תודה על התגובה.
    לא התייחסתי בפוסט זה למגוון הקיים בחברה החרדית ובזו של קרית יובל ספציפית. אם כי בוודאי שבמשחק הגדול של בחירת מקום המגורים, הזהות החרדית הספציפית משפיעה על מי יהיו הראשונים שיגיעו וכיצד תיווצר קהילה. עד כה התרשמתי שהחרדים באולסוונגר וברזיל הם דווקא ליטאים ירושלמים. לא הקלאסיים של מאה שערים אבל בהחלט של שכונות ירושלמיות אחרות ודווקא לא עולים מצרפת. אשמח לשמוע אם יש לך מידע אחר והאם הוא מבוסס על תחושה אישית או משהו אחר.
    האם אתה מכיר מקרוב את בית הכנסת יד-אבי? אולי מתפלל שם? אם כן, אשמח לשמוע ממך עוד על מה שקורה שם וקרה שם בשנים האחרונות.
    להתחרדות ישנם השפעות על המצב החברתי בשכונה, אין ספק. דווקא ההשפעות החיוביות לא מדוברות מספיק ואני מצאתי אותן מפתיעות. אני מניח שאכתוב על זה פוסט בהמשך.

    השבמחק
  4. הי יועד.
    חלק המשפחות החרדיות של אלסוונגר-ברזיל הן משפחות מאמצות של "המכינה הירושלמית" - הן מייצגות קבוצה של משפחות חרדיות יותר וותיקות. לא התכוונתי שהן לגמרי לא "קלאסיים" - מהתחושה שלי מהסתובבות ארוכת טווח שם - יש יותר עולים חדשים. בכלל, זה תמיד נראה לי התחרדות "אחרת" כאשר אלה לא האוכלסיות שמגיעות לשכונה בגלל לחץ בשכונות המקור - אלה מהגרים חדשים לעיר.
    אני למצער לא מתפלל. 'יד-אבי' נמצא צמוד לבית שלי, ושכני החביבים מתפללים שם והם מספרים סיפור מעניין על האופן שבו החרדים יצרו לעצמם בית כנסת מקביל + ישיבה + שיעורים לנוער בסיכון באותו הבניין. בפועל הרבה זמן לא היו מספיק מתפללים שם מהסביבה הקרובה, עד לאחרונה.
    אתה תמיד מוזמן! אנחנו מנסים לעקוב עכשיו אחרי ההגירה המאסיבית פנימה של חרדים לקראת הבחירות למינהלים הקהילתיים, ובכלל זה מאעכריות בחוזי שכירות.

    השבמחק